החלטה בתיק בש"א 150811/08

1.         המבקש - הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד ביום 5/12/07.

פסק הדין ניתן במעמד ב"כ התובע במהלך ישיבת קדם המשפט אשר היתה קבועה בתיק ואליה לא התייצב הנתבע.

2.         תמצית טענות המבקש:

א)         המבקש טען, כי לא התייצב לדיון, כיוון ש"בשנים האחרונות" הוא עובר תקופה קשה ביותר בחייו.

נמצא במצב בריאותי גרוע ולפיכך "נבצר ממנו להתייצב לדיון ולא היתה לו האפשרות והיכולת לטפל בתביעה זו, הן להגיש בקשת דחייה והן להתייצב לדיון במועד הקבוע". (מתוך סעיף 4 לבקשה).

בסעיף 5 לבקשה ציין, כי הוא לא זכר את מועד הדיון ולא ידע ממנו בשל מצבו הבריאותי.

ב)         המבקש טען, כי לגופו של עניין, יש לו סיכויי הצלחה טובים. בידיו יש ראיות מוצקות ולפיהן אין למשיב עילת תביעה נגדו. והמשיב הוא זה אשר נותר חייב לו כספים. (ראה סעיף 19 לתצהירו של המבקש).

3.         תמצית טענות המשיב:

א)         המשיב טען, כי דין הבקשה להידחות.

המשיב ציין, כי המבקש זומן כדין לדיון ועל כן אין מדובר בבקשה לביטול פסק דין מחובת הצדק אלא מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

ב)         באשר לסיבה לאי התייצבות המבקש:

המבקש טען טענות כלליות שאין בהן כל הצדקה להיעדרו מהדיון והאישורים הרפואיים שצירף לא רלוונטיים כלל למועד הדיון.

ג)          באשר לסיכויי ההצלחה:

המשיב טען, כי האמור בבקשה לעניין סיכויי הצלחה אינו מגלה הגנה כלשהי.

מדובר בטענות כלליות שאין בינן לבין המציאות מאומה וגם בכתב ההגנה של המבקש אין כל עילת הגנה בגין לשון הרע שנעשה כלפי המשיב.

ד)         לחלופין טען המשיב, כי אם בית המשפט ייעתר לבקשה לביטול, הרי שיש להתנות את הביטול בהפקדת סכום התביעה בקופת בית המשפט.

4.         איפשרתי למבקש להשיב לתגובה וזאת על פי החלטתי מיום 28/1/08. המבקש לא השיב.

5.         לאחר עיון בטענות, הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א)         הנתבע לא התייצב לדיון וביהמ"ש היה רשאי ליתן פסק דין נגדו.